פסק-דין בתיק ע"פ 6981/13

השופט צ' זילברטל:

1.        בפנינו ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' דרורי) מיום 3.9.2013 ומיום 12.9.2013 בת"א 33479-09-11, החלטות שניתנו בגדר בקשה שהגישה המשיבה (להלן: אנטיפוד) למתן צו על-פי פקודת בזיון בית המשפט (להלן: הפקודה). ערעור זה מעלה את השאלה, מתי יהיה ניתן לנקוט בהליך על-פי הפקודה, כאשר נטען להפרת הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין ושיש מחלוקת לגבי פירושו הנכון, ומתי לא ניתן יהיה לעשות כן ותתחייב הגשת תובענה חדשה שבגדרה תוכרע המחלוקת.

רקע והליכים קודמים

2.        המערערת (להלן: חברת יקבי ירושלים) והמשיבה עוסקות ביצור ובשיווק יינות. תחילת הפרשה בתובענה שהוגשה על-ידי אנטיפוד ביום 15.9.2011, במסגרתה עתרה למתן צו מניעה שיימנע מחברת יקבי ירושלים לשווק משקאות אלכוהוליים שנעשה לגביהם שימוש בשמות "יקבי ירושלים" או "יינות ירושלים", או בשמות דומים, באופן שיכול להטעות, שכן לטענת אנטיפוד היא עושה שימוש בשם המסחרי "יקב ירושלים" מאז שנת 2001. ביום 10.10.2011, במהלך דיון שנערך בבית משפט קמא, הגיעו הצדדים להסכמה, לסילוק כל הטענות ההדדיות ולסיום סופי של המחלוקות (להלן: הסכם הפשרה). נוכח חשיבות הדברים הם יובאו במלואם:

לסילוק מלא וסופי של כל הטענות מכל סוג ומין שהוא של אחד כלפי השני, או של מי מטעמו של אחד כלפי רעהו, באופן שאף צד לא יכול להעלות כלפי הצד שכנגד שום טענה בעתיד, בכל הקשור והכרוך לשאלות נשוא המחלוקת בתביעה העיקרית והבקשה הנדונה עתה, לרבות: העובדות, העילות והסעדים, שמפורטים בתביעה ובבקשה, הסכימו הצדדים, לפנים משורת הדין, כדלקמן:

א. המבקשת [אנטיפוד, צ.ז.] תשלם למשיבה [חברת יקבי ירושלים, צ.ז.] סך של 30,000 ש"ח בתוספת מע"מ, וזאת ב- 15 תשלומים שקליים, חודשיים, שווים, בסך 2,000 ש"ח כל אחד, החל מיום 30.10.11 ובכל 15 לכל חודש גרגוריאני, במשך 15 חודשים.

ב. החל מיום 1.6.12 תפסיק המשיבה לייצר ולשווק (פרט למלאי שיוצר עד 1.6.12), בין בעצמה ובין באמצעות אחרים, יינות שבהם ייעשה שימוש בלוגו שבו משתמשת המשיבה היום בצורתו הנוכחית.

ג. כל יין שייוצר מיום 1.6.2012 על ידי המשיבה יישא תווית חדשה, שבה המשיבה תוסיף ללוגו שלה עם הרוזטה מילה נוספת, בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי והמוחלט, בנוסף לשתי המילים "ג'רוזלם ווינרי" או "Jerusalem Winery" או "יקב ירושלים".

ד. למען הסר ספק למשיבה אין כל התנגדות שהמבקשת תמשיך לייצר ולשווק יינות תחת השם "ג'רוזלם ווינרי" או "Jerusalem Winery" או "יקב ירושלים", בארץ ובחו"ל. בהקשר זה, המשיבה לא תפעל אצל רשם סימני המסחר למנוע מהמבקשת את הליכי רישום סימן המסחר, שבו עוסקת עתה המבקשת.

ה. אנו מבקשים שבית המשפט ייתן להסכם זה תוקף של פסק דין בתיק העיקרי ובבקשה, ללא צו להוצאות.

           בעקבות הסכם הפשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין (פסק דינו של השופט מ' דרורי), ושהיה אמור להוות "סילוק מלא וסופי של כל הטענות", נפתחה מסכת התדיינויות מסועפת שההליך דנא הוא בינתיים השלב האחרון שלה, אם כי, למרבה הצער, נראה שגם פסק דין זה לא יביא לסיום המחלוקות הקשורות לשימוש בשם "יקב ירושלים", על הטיותיו השונות.

3.        ביום 5.7.2012 הגישה אנטיפוד לבית המשפט המחוזי בקשה למתן צו לפי הפקודה (להלן: הבקשה הראשונה). בבקשה זו נטען להפרת הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין. בין היתר נטען כי חברת יקבי ירושלים אינה פועלת על-פי המוסכם במסגרת פעולות פרסום ושיווק שונות שהיא מבצעת (במובחן מהכיתוב על תוויות בקבוקי היין) ועושה שימוש במילים "יקב ירושלים" ללא מילה נוספת. בית המשפט פסק ביום 24.7.2012 כי דין הבקשה שהוגשה על-פי הפקודה להידחות נוכח הספק בדבר תחום השתרעותו של המונח "שיווק" המופיע בסעיף ב' להסכם הפשרה. עם זאת, בית המשפט הוסיף כי הוא מוסמך לפרש במסגרת ההליך שלפניו את הסכם הפשרה, מה גם שבאי-כוח הצדדים הפצירו בו לעשות כן, ובגדר כך פסק כי חברת יקבי ירושלים אינה רשאית לעשות שימוש בביטוי "יקב ירושלים" וכי עליה להטביע על כל המסמכים, הפרסומים, ההודעות וכו' את שמה המלא - "יקבי ירושלים - אגודה חקלאית שיתופית בע"מ". עם זאת ציין בית המשפט כי על-פי הסכם הפשרה חברת יקבי ירושלים רשאית להוסיף מילה אמצעית לצמד המילים "יקב ירושלים" (או          " ("Jerusalem Winery כפי שהיא אכן עושה.

4.        ביום 24.2.2013 הגישה אנטיפוד בקשה נוספת לפי הפקודה (להלן: הבקשה השניה). בבקשה זו מונה אנטיפוד שורה של מעשים המהווים, לשיטתה, הפרה של הסכם הפשרה. בין היתר נטען כי חברת יקבי ירושלים עושה שימוש, בהקשרים שונים ולצרכים שונים, בביטוי "יקבי ירושלים", בלשון רבים, בעברית ובאנגלית. לטענת חברת יקבי ירושלים, על-פי הסכם הפשרה נאסר עליה להשתמש בביטוי "יקב ירושלים", ביחיד, ואין כל מניעה שתעשה שימוש בביטוי "יקבי ירושלים", בלשון רבים. עמדה זו מבוססת, בין היתר, על החלטת בית המשפט בבקשה הראשונה, החלטה מיום 24.7.2012, שבפסקה 20 שבה נאמר בין היתר כי בית המשפט "מפרש" את פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה "ומבהיר כי [חברת יקבי ירושלים] לא תשתמש יותר בשם 'יקב ירושלים'" (ההדגשה הוספה). חברת יקבי ירושלים מדגישה את העובדה שבית המשפט נקט בלשון יחיד. בהחלטתו מיום 7.3.2013 קבע בית המשפט המחוזי כי שוכנע שחברת יקבי ירושלים פירשה את ההחלטה מיום 24.7.2012 באופן שאינה חלה על השימוש בשם "יקבי ירושלים" בלשון רבים, ופירוש זה, אם כי הוא מוטעה, נעשה בתום לב. לפיכך החליט שהליך בזיון בית המשפט הנדון בפניו לא יניב תוצאות אופרטיביות, ורק אם החל מיום 1.5.2013 "ייעשה שימוש כלשהו בשם 'ג'רוזלם ווינרי' או 'ג'רוזלם ווינריס', וכן 'יקבי ירושלים' בלי מילת אמצע כמו 'גולד', ייחשב הדבר כהפרת פסק הדין והחלטת בית המשפט לעניין בזיון בית המשפט". בית המשפט הבהיר, כי ההסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין חלה הן על השם "יקב ירושלים" בלשון יחיד והן על "יקבי ירושלים" בלשון רבים (בעברית ובאנגלית).

5.        על ההחלטה הנ"ל מיום 7.3.2013, ההחלטה בבקשה השנייה, הגישה חברת יקבי ירושלים בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (רע"א 2417/13). בבקשה זו ניתנה לחברת יקבי ירושלים רשות ערעור אך הערעור נדחה בהחלטה מיום 13.6.2013. בית משפט זה (השופטת א' חיות) קבע כי החלטת בית המשפט המחוזי לא העניקה לאנטיפוד סעד על-פי הפקודה ואינה אלא "הערכה של בית המשפט באשר לסיכויה של בקשה נוספת על-פי פקודת בזיון בית המשפט, אם ההפרה תימשך ותוגש בקשה כזו", כך שחברת יקבי ירושלים למעשה זכתה בדין בבית המשפט המחוזי ואין בידה זכות לערער. השופטת חיות הוסיפה, מעבר לדרוש, את הדברים הבאים:

"השאלה העומדת ביסוד הבקשה היא שאלה פרשנית - האם הוראות הסכם הפשרה אוסרות על המבקשת להשתמש בשם המסחרי 'יקבי ירושלים', בעברית ובתרגומו לאנגלית או שמא השם היחיד שהשימוש בו נאסר הוא 'יקב ירושלים'? אקדים ואציין כי לא ראיתי לנכון לדון בשאלה זו לגופה. בית המשפט המחוזי הכריע בשאלה הפרשנית השנויה במחלוקת בין הצדדים ללא כל נימוק ולא הבהיר מדוע העדיף את הפרשנות שהציעה המשיבה [אנטיפוד, צ.ז.] להסכם הפשרה, על פני פרשנות המבקשת [יקבי ירושלים, צ.ז.]. ככל הנראה סבר בית המשפט כי טענותיה הפרשניות של המשיבה אינן משכנעות, אך משלא פירט את נימוקיו קיים קושי בבחינת שיקול דעתו על-ידי ערכאת הערעור".

החלטות בית משפט קמא נשוא הערעור דנא

6.        כפי שניתן היה לצפות, בהמשך להחלטת השופטת חיות הגישה אנטיפוד לבית המשפט המחוזי בקשה שלישית לפי הפקודה (להלן: הבקשה השלישית). בבקשה זו ניתנו החלטות בימים 3.9.2013 ו-12.9.2013, הן ההחלטות שכלפיהן הוגש הערעור דנא. גם במרכז ההליך הנ"ל וההחלטות שניתנו בגדרו עומדת המחלוקת בדבר זכותה של חברת יקבי ירושלים לעשות שימוש בשם "יקבי ירושלים" בלשון רבים. בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי חברת יקבי ירושלים "אינה מתכוונת להפר את הנוסח המילולי של ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין ביום 10.10.2011, ולכן לא תשתמש אף פעם במילים 'ג'רוזלם ווינרי'  ביחיד, אלא תמיד רק במילים 'ג'רוזלם גולד ווינרי' או 'ג'רוזלם מצודה ווינרי'" (ההדגשה במקור). בית המשפט דחה את עמדת חברת יקבי ירושלים לפיה היא רשאית לעשות שימוש בלשון הרבים של צמד המילים הנ"ל. בגדר כך נדחתה טענת חברת יקבי ירושלים לפיה הנוסח המילולי של הסכם הפשרה כלל רק לשון יחיד, שכן כוונת ההסכם היתה למנוע את ההטעיה בין אם מדובר בלשון יחיד או בלשון רבים של השם "יקב ירושלים":

"פסק הדין מיום 10.10.11 חל גם בלשון יחיד וגם בלשון רבים. זו הפרשנות הסבירה, התכליתית ההגיונית, והיחידה המתקבלת על הדעת של ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין ביום 10.10.11. כל פרשנות אחרת אין בה הגיון. דבר זה מותר לי לפרש גם במסגרת המצומצמת של הליכי בזיון בית משפט ... " (פסקה 21 להחלטה מיום 3.9.2013).

           בית המשפט המחוזי הבהיר שהחלטתו "אינה פסק דין עקרוני ולא פסק דין הצהרתי, אלא החלטה בהליכי בזיון בית המשפט, שבה העתירה המבוקשת היא לחייב את הצד השני בקנס" (שם, פסקה 22).